מורגנשטרן נ' זרועות ברקן בע"מ ואח'

פסק דין כנגד הנתבע 2

תביעה לשיפוי התובעת בגין נזקים אשר אירעו לה כפועל יוצא מנזק אשר נגרם לטלוויזיה שלה במהלך העברתה על ידי הנתבע 2.

לטענת התובעת היא הזמינה את הנתבע 2 וזאת, על מנת להחליף בין מיקומן של שתי טלוויזיות אשר היו לה- באופן שזו שבסלון תעבור לחדר שינה וזו שבחדר שינה תעבור לסלון. לטענת התובעת, לאחר שהועברה טלוויזיה מהסלון לחדר השינה ונלקחה הטלוויזיה מחדר השינה לסלון, התברר כי שלטלוויזיה אשר הועברה אל הסלון נגרם שבר. לטענת התובעת, הואיל וטרם העברת הטלוויזיה על ידי הנתבע, היתה הטלוויזיה שלמה ועבדה ללא כל פגם, הרי שאין זאת אלא שבמהלך העברתה על ידי הנתבע 2 נשברה הטלוויזיה. לטענת התובעת בנסיבות האמורות, היא זכאית לשיפוי בגין נזקיה מאת הנתבע 2 ובכלל זה לשיפוי בגין עלות טלוויזיה חדשה בסך של 5,498 ₪, סך 2,000 ₪ בגין עוגמת נפש וסך 3,712 ₪ בגין שכר טרחת עורך דין.

לטענת הנתבע 2, הוא העביר את שתי הטלוויזיות ללא כל בעיה כאשר הטלוויזיה אשר הועברה אל הסלון לא קיבלה כל מכה במהלך העברתה. זאת ועוד, לטענתו השבר הינו פנימי ולא במגן החיצוני של הטלוויזיה ומשכך, שלא מן הנמנע הוא כי לא בו האשם בשבר האמור. בנסיבות אלו, לטענת הנתבע 2 יש לדחות את התביעה כנגדו.

במסגרת דיונים אשר התקיימו בפני העידו התובעת, הנתבע 2 וכן, שכנה של התובעת – מר שי גרבר. לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות בתיק הנני סבורה כי דין התביעה להדחות ולהלן יפורטו טעמי.

ראשית - הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובעת חובה להוכיח את תביעתה, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הנטל החל על התובעת בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתה- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לה כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע .

בהקשר לנטל השכנוע נקבע מפורשות בפסיקה כי :

"...נטל השכנוע הוא נטל ראייתי מהותי שהוא חלק מדיני הראיות. נטל זה הוא הנטל העיקרי המוטל על בעל דין הנדרש להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. אי עמידה בנטל זה משמעותה דחיית תביעתו של מי שהנטל מוטל עליו"

[ רע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין נ' מנהל מע"מ, פד"י נז (4) 981]

   וכן, בע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239:

"..תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות.....בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים"

בחינת הראיות והעדויות מעלה כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה.

כך, תחילה, בתמיכה לגרסתה של התובעת העידה התובעת בעצמה וכן, הביאה לעדות את השכן מטעמה. בהקשר לעדותה של התובעת יודגש , כבר בשלב זה, כי לא היה בידי התובעת להעיד בדבר האופן בו ארע השבר וכל טענתה מסתכמת בכך שנסיבתית הנזק התגלה מיד לאחר העברת הטלוויזיה על ידי הנתבע בשעה שהטלוויזיה פעלה קודם לכן.

יתרה מכך, מתוך עדותו של השכן נמצאתי למדה כי השכן לא נכח בביתה של התובעת בזמן האירוע ומשכך, לא היה בעדותו בכדי לתמוך בגרסת התובעת באשר להילך האירוע. משכך, הצטמצמה עדותו של העד רק לשאלה האם הטלוויזיה אמנם עבדה קודם לאירוע כטענת התובעת. בהקשר זה, עדותו של העד לא היה בה בכדי לתמוך בגרסת התובעת – כך, העד העיד כי ראה את הטלוויזיה עובדת כשבוע לפני המקרה- דהיינו לא היה בעדותו בכדי לתמוך בטענותיה של התובעת בדבר סמיכות המועדים בין המועד בו הטלוויזיה עבדה לבין פעולתו של הנתבע 2 אשר כביכול גרמה לשבר. זאת ועוד, אין עוררין כי הטלוויזיה אשר בה התגלה השבר היתה הטלוויזיה אשר היתה ממוקמת בחדר השינה והיתה מיועדת לעבור לסלון- בניגוד לכך, העיד העד כי הטלוויזיה אשר בה התגלה השבר היתה הטלוויזיה אשר מלכתחילה היתה בסלון.

בנסיבות האמורות- לא הרימה התובעת את הנטל להוכיח את עצם האירוע אשר אירע ובנוסף, כשלה מלהוכיח קשר סיבתי – ולו נסיבתי, בין התנהלות כלשהי של הנתבע 2 לבין השבר הקיים בטלוויזיה.

למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי התובעת אף לא הוכיחה נזקה כדבעי – כך, התובעת תבעה נזק הנוגע מהצורך ברכישת טלוויזיה חדשה בשעה שאין עוררין כי הטלוויזיה אשר ניזוקה היתה ישנה ולפיכך, היה על התובעת להציג בפני בית המשפט ראיות הנוגעות לשוויה של הטלוויזיה עובר לאירוע. ראיות כאמור לא הציגה התובעת וזאת, על אף שבית המשפט נתן לה הזדמנות לעשות כן.

סוף דבר – משלא הרימה התובעת את הנטל המוטל עליה, תביעתה נדחית. לפנים משורת הדין ולאחר ששקלתי החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, כ"ח תשרי תשע"ב, 26 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.